top of page

המסכות – מפגע בריאותי, חברתי והתפתחותי

חובת עטיית מסכות, שהונהגה עם פרוץ משבר הקורונה, מיועדת להפחתת התפשטות נגיף הקורונה, והפחתת הדבקה ותחלואה מהנגיף. ואולם, להנחיה זו אין בסיס מדעי. למסכות אין ערך ממשי במניעת הדבקה, ומנגד – המסכות עלולות לגרום לנזקים בריאותיים, ובעיקר לילדים – כפי שעולה מנייר העמדה של מועצת החירום הציבורית (מח"צ - נייר עמדה,) המתבססת על מאות מאמרים. בהיותי פסיכיאטר לילדים ונוער, ברצוני להציג את הנזקים החברתיים וההתפתחותיים הנגרמים עקב חבישת המסכות. בני אדם הם יצורים חברתיים. כאשר נמנע מהם הקשר הבין אישי, החברתי והקהילתי, הם נפגעים, ברמה האישית, נפשית והגופנית – כפי שעולה ממאות מחקרים על נזקי הסגרים והבידוד החברתי. בכדי לקיים קשר בין אישי, חברתי, יש צורך בתקשורת. תקשורת בין אישית מבוססת על מערכת מורכבת של סימנים ורמזים המועברים מאדם אחד לחברו, ונקלטים בחושים השונים. סימנים אלו נקלטים על ידנו, מעובדים ומלמדים אותנו על רצונו של האחר, על המסרים שהוא מנסה להעביר לנו, על מצבו הנפשי, על מצבו הגופני, על גישתו ועל כוונותיו כלפינו, ועוד שלל אינפורמציה המסייעת לנו לכוון את עצמנו במפגש. חלקם הגדול של המסרים הללו אינם מילוליים ואף אינם מודעים, לא למוסר ולא לקולט. תקשורת בין אישית כוללת, אם כן, מעבר למילים, גם את עוצמת הקול, האינטונציה, הבעות הפנים, מבט העיניים, שפת הגוף, מגע, ריח ועוד. המסכות, החוסמות את יכולתנו להעביר ולקלוט חלק מרכזי בסיגלים אלו, למעשה פוגעות ביכולתנו לתקשר בינינו, יוצרות מחיצה, ומצמצמת את הקשר למסרים מילוליים בעיקר. אגב כך, הן גם פוגעות בזיהוי שלנו כאנשים ייחודיים, בעלי מאפיינים ספציפיים, הבעות מיוחדות, והופכות אותנו לאוסף דמויות כמעט אנונימיות, אחידות, כמו חיילים על שולחן השח-מט. מחקרים רבים הדגימו את הפגיעה בתקשורת הבין אישית הנגרמת על ידי מסכות הפנים, במבוגרים,בבני נוער ובילדים: מסכות הפנים מפחיתות את היכולת של אנשים לזהות רגשות אצל האחר וגורמות לבני השיח להיראות פחות קרובים. זיהוי רגשות נמצא לקוי באנשים עם מסכה, בהשוואה לפנים ללא מסכה, עבור כל הרגשות שנבדקו (כעס, פחד, אושר, עצב, גועל.).. גם אינפורמציה נוספת, בנוסף לרגשות, כמו גיל, מין וזהות נתפסו לאט יותר ומדויק פחות באנשים עוטי מסכה.

באופן ספציפי נמצא כי רגשות חיוביים הופכים פחות ניתנים לזיהוי ואילו רגשות שליליים מתגברים.


בעוד הפגיעה בתקשורת, עבור מבוגרים, עשויה להיות חולפת, הפגיעה בילדים ומתבגרים עלולה להיות משמעותית יותר, כיוון ועבורם, תקופות הילדות וההתבגרות הן תקופות של למידה והתנסות בתקשורת בין אישית.

כיסוי הפנים במסכה מפחית את היכולת לתקשר, לפרש ולחקות את ההבעות של אלה שאיתם אנו מתקשרים. המימיקה הרגשית, החוויה הרגשית וההדדיות הרגשית מצטמצמים וכך, גם נפגעים החיבור בין מורים לתלמידים

(עם ההשפעה על התנהלות הלמידה והתנהגות התלמידים), הלכידות קבוצתית והלמידה - שהרגשות הם המניע העיקרי שלהן.

הפגיעה חמורה יותר בקבוצות בהן התקשורת עבורן מלכתחילה מאתגרת: למשל, בילדים ובני נוער הסובלים מאוטיזם.

מבוגרים, בני נוער וילדים הסובלים מליקוי שמיעה מושפעים באופן חמור במיוחד, עבורם קריאת שפתיים והבעות פנים הם מרכזיים בתקשורת.

מחקר מצא כי המסכות השפיעו על תוכן התקשורת, הקשר הבין אישי והנכונות לעסוק בשיחה; הם הגבירו את החרדה והמתח, והפכו את התקשורת למעייפת,מתסכלת ומביכה.


ואולם,מעל לכל אלו, ניצבת הפגיעה הקשה בתינוקות וילדים בגיל הרך: חוקרי התפתחות הילד מזהים כי למגבלות באינטראקציות חברתיות (במיוחד מסכות המשפיעות על התקשורת), חוסר גישה למודלים של עמיתיםmodeling) ,(peer , פחות הזדמנויות לחקירה פיזית, ופחות בפעילויות יצירתיות בסביבות מגוונות פוגעים בהתפתחות תינוקות. תינוקות גם לומדים בהדרגה לנתח את מבטי העיניים או את כיוון המבט בהקשר של כל מרכיבי ההבעה של הפנים. כך, הם לומדים לזהות את ההבעות השונות וגם להבדיל ביניהן.

תינוקות, תודה לאל, עדיין לא מחויבים במסכות, אבל חלק מהאימהות עוטות מסכות חלק גדול מהזמן ולעיתים גם בבית (מחשש להדביק את התינוק). חלק בסיסי של התקשורת עם התינוק היא דרך הבעות הפנים,ואנחנו כבר רואים בעיות בחיברות (סוציאליזציה) שילכו ויתגברו. התינוק בתחילה לומד את הבעות פניה של אמו, ואולם בהמשך, הלמידה שלו מתרחבת, גם להבעות פניה של האם כאשר היא נפגשת עם הדודה, החברה או המכולניק, וכאן, כבר מרבית האימהות עדיין עוטות מסכות. גם התפתחות השפה נפגעת: ילדים, פעוטות, תינוקות אשר לא רואים את הפה, השפתיים ותנועות של המבוגר המדבר אליהם - עלולים להתקשות ברכישת השפה הדבורה, הדיבור.

בנוסף, ילדים אשר אינם יכולים לראות את השפתיים המדברות - עלולים להתקשות בהקשבה וריכוז

וכמובן בהבנה ותפיסה של הנאמר להם.

ילדים אשר אינם רואים את פני המבוגר הדובר אליהם - עלולים להתקשות בפענוח והבנת מימיקה והבעות פנים. כאשר ילד אינו מבין הבעות של רגשות (כי אינו יכול לראות אותן) - הוא עלול להתקשות בהבעה עצמית של רגשותיו וכמובן לפענח את הרגשות של האחר. דבר זה עלול ליצור קושי תקשורתי חברתי.


מחקר אמריקני, שגם קושר בין עטיית מסכה בקרב הורים - לבין עיכובים בשפה ובהבעה, מצא, שתינוקות שנולדו בקורונה חווים קשיי התפתחות. מהמחקר עולה שילדים בני שלושה חודשים עד שלוש שנולדו בימי המגפה סובלים מעיכוב התפתחותי לעומת אלה שנולדו לפניה. בין היתר, הם סובלים מקשיים בתחום המילולי, למשל בכל הקשור לקליטת שפה ולהבעתה, ומביצועים לקויים יותר במוטוריקה עדינה וגסה. עוד התברר כי יש להם קושי גדול יותר בפתרון בעיות שאינן בתחום המילולי, לעומת ילדים שנולדו טרום המגפה.


בפעם הבאה שמישהו אומר לכם: "שימו מסכה, חוסר נוחות קלה בשבילכם/ן–תרומה גדולה לכלל,"

אמרו לו: לא זו בלבד שמסכות אינן תורמות מאומה לכלל, הן גורמות נזק בריאותי, נפשי וחברתי לכולם.

ומעל לכל, נזק התפתחותי חמור לתינוקות,ילדים ובני נוער.


ד"ר וורגפט איציק,

מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר,

מומחה ברפואת ילדים,

לשעבר מנהל המחלקה הפסיכיאטרית לנוער, ביה"ח זיו, צפת.

כיום עובד כפסיכיאטר בקליניקה פרטית, ראש פינה.


ספרות נבחרת 1. Felix Grundmann, Kai Epstude, Susanne Scheibe. Face masks reduce emotion-recognition accuracy and perceived closeness. Plos one, April 23, 2021, https://doi.org/10.1371/journal.pone.0249792 2. Melina Grahlow ,Claudia Ines Rupp, Birgit Derntl. The impact of face masks on emotion recognition performance and perception of threat. February 11, 2022, PLoS one. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0262840 3. Daniel Fitousi 1, Noa Rotschild 1, Chen Pnini 1, Omer Azizi 1 Understanding the Impact of Face Masks on the Processing of Facial Identity, Emotion, Age, and Gender. Front Psychol 2021 Nov 3;12:743793. https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpsyg.2021.


4. Farid Pazhoohi, Leilani Forby, Alan Kingstone Facial masks affect emotion recognition in the general population and individuals with autistic traits: PLoS One, 2021 Sep 30;16(9):e0257740. doi: 10.1371/journal.pone. eCollection 2021. 5. Chiara Ferrari, Tomaso Vecchi, Giuseppe Sciamanna, Fabio Blandini, Antonio Pisani, Silvia Natoli: Facemasks and face recognition: Potential impact on synaptic plasticity: Neurobiol Dis, 2021 Jun;153:105319. doi: 10.1016/j.nbd.2021.105319. 6. Nour Mheidly 1, Mohamad Y Fares 2 3 4, Hussein Zalzale 2, Jawad Fares: Effect of Face Masks on Interpersonal Communication During the COVID-19 Pandemic.


Front Public Health, eCollection 2020. 2020 .Dec 9;8:582191. doi: 10.3389/fpubh.2020.582191.



7. Manfred Spitzer: Masked education? The benefits and burdens of wearing face masks in schools during the current Corona pandemic: Trends Neurosci Educ 2020 Sep;20:100138. doi: 10.1016/j.tine.2020.100138.


8. Gabrielle H Saunders 1, Iain R Jackson 1, Anisa S Visram. Impacts of face coverings on communication: an indirect impact of COVID-19. Int J Audiol, 2021 Jul;60(7):495-506. doi: 10.1080/14992027.2020.1851401.


9. Kailey Snyder, Priyanka Chaudhary, Angela Pereira, Kimberly Masuda, Jessica Niski, Danae Dinkel: Early impact of the COVID-19 pandemic on promotion of infant activity, strength and communication: A qualitative exploration: Acta Psychol (Amst), 2022 Feb;222:103480. doi: 10.1016/j.actpsy.2021.


10. Laura Carnevali 1, Anna Gui 2, Emily J H Jones 2, Teresa Farroni: Face Processing in Early Development: A Systematic Review of Behavioral Studies and Considerations in Times of COVID-19 Pandemic. Front Psychol, 2022 Feb 18;13:778247.

doi: 10.3389/fpsyg.2022.


11. Lewkowicz : "Masks Can Be Detrimental to Babies' Speech and Language Development". David J. Lewkowic. Scientific American. Cognition, Opinion. 11 February 2021.


12. Green : Green, Janet et al. “The implications of face masks for babies and families during the COVID-19 pandemic: A discussion paper”. Journal of neonatal nursing : JNN vol. 27,1 (2021): 21-25. doi:10.1016/j.jnn.2020.10.005 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7598570/


12 views0 comments

Comments


bottom of page