מחקר חדש של ה-CDC* קובע: מי שמקפידים על עטיית מסכה - מוגנים יותר מפני הדבקה!
הכותרת הנ"ל הופיעה באתר הפייסבוק של משרד הבריאות .
האמנם נמצאה הוכחה ליעילות המסיכות או שמא שוב מטעים את הציבור?
בואו ונבחן את טיבו של המחקר הזה.
ראשית ובטרם נסתכל על שיטות המחקר ומשמעותו, חשוב להבין שהמחקר הנ"ל פורסם ע"י ה-CDC באתר הבית שלו ובעיתון הבית שלו. המחקר לא עבר ביקורת עמיתים, לא פורסם בעיתון מדעי (אמיתי) ולא עבר כלל ביקורת. כל מה שמאחוריו הוא האותיות CDC ושמות המחברים שלפחות אחד מהם הצהיר בתחתית המאמר שהוא מקבל תקציב מחקר מפייזר.
כלומר, נקודת הפתיחה של המחקר אינה אופטימלית בלשון המעטה.
נמשיך. בואו ונבין כיצד בוצע המחקר – החוקרים הרימו טלפון לאנשים בקליפורניה שקיבלו תוצאה "חיובי", כלומר "מאומת" בעברית, והציעו להם להשתתף במחקר. הללו שימשו כקבוצת החיוביים לקורונה. כנגדם, התבקשו המראיינים (שלא היו ככל הנראה מחברי המחקר) למצוא משתתפי מקבילים במחקר שאינם "מאומתים" ולקבל את הסכמתם להשתתף במחקר כקבוצת הביקורת. המראיינים אם כן, בחרו באופן חצי מכוון (למרות שמוצהר בלשון המחקר כאילו מדובר באקראיות) את המשתתפים וידעו מראש לאיזו קבוצה הם שייכים כך שאין פה מחקר בעל סמיות או אקראיות וזוהי כמובן בעיה בשיטות המחקר. אבל זו רק תחילת הבעיה. רוב האנשים שאליהם פנו לקבל הסכמתם – סרבו. רק קבוצה קטנה יחסית הסכימה. עובדה זו כבר מכניסה הטייה בבחירת המשתתפים במחקר. נוסף על כך, החוקרים הגבילו את ההשתתפות במחקר רק לאנשים שלא היה ידוע להם על חשיפה למאומת – מה שמקטין עוד יותר את האקראיות בבחירת הנבדקים ויתרה מזאת – מעלה תמיהה מדוע קבעו קריטריון שכזה? אם המחקר עוסק בהפחתת הידבקות בזכות המסיכה – מדוע לא בחרו אנשים שידוע שדווקא כן נחשפו למישהו מאומת.
כך או אחרת זה עוד אלמנט שמפחית אקראיות ומגדיל הטייה.
אותם אלו שרצו להשתתף, תושאלו בטלפון לגבי הימצאותם במקומות ציבוריים ומידת השימוש שלהם במסיכה במהלך השבועיים שקדמו לקבלת תשובת ה- "חיובי"/"שלילי". המשתתפים למעשה נתבקשו להעיד על עצמם האם השתמשו במסיכה בזמן שהיו במקומות סגורים ציבוריים ודירגו את מידת השימוש באופן קטגורי שנע בין אי שימוש מוחלט לשימוש כל העת וכן מצבי ביניים כגון שימוש לעיתים. הקורא הנבון כבר מבין שזוהי אחת הבעיות הגדולות ביותר בתוצאות המחקר – הנבדקים אמורים לזכור כיצד התנהלו ולתת לעצמם מעיין ציון על מידת ההיענות שלהם בעניין המסיכה. ניתן יהיה להניח בהסתברות גדולה שרוב הנשאלים לא דייקו בתשובתם, מסיבות כמו–זיכרון לא מדוייק של מה עשו, הטייה בהערכה העצמית וייתכן גם שבגלל שבמדינה שבה ישנה חובת עטיית מסיכות (קליפורניה) – רוב הנשאלים לא בהכרח יעידו על עצמם שהתנהלו בניגוד לחובה החוקית. דמיינו את עצמכם מקבלים טלפון מה-CDC – היי קיבלתם תוצאה חיובית. תרצו לענות על כמה שאלות? ועכשיו מבקשים ממכם להעיד על עצמכם, לאחר שיצאתם חיוביים, האם הקפדתם לעטות מסיכה במקום ציבורי? כמה אנשים לדעתכם יענו בכנות?
אם כן, המחקר הנ"ל מתברר עד כה כמחקר בעל חוזק נמוך ביותר עוד לפני שראינו את התוצאות. מדובר במחקר של מעקב אפידמיולוגי- רטרוספקטיבי (כלומר ניתוח בדיעבד של תוצאות, ללא התערבות מכוונת) שבו אוכלוסיית הנבדקים נבחרה באופן לא אקראי ונתבקשה לענות מזכרונם ובאופן סובייקטיבי על שאלונים בדבר מידת שימושם במסיכות בעבר.
נסביר עכשיו בקצרה על עוד מושג הקשור בעולם המחקר המדעי האפידמיולוגי – healthy user bias – הטיית המשתמש (משתתף) הבריא. במחקרים אפידמיולוגיים רבים מוצאים כל מיני קורלציות מעניינות בין א' ל-ב' ואז אומרים שא' הביא לב'. למשל, ניקח דוגמה על מחקר בתזונה שמצא קורלציה (קשר/מתאם) בין אכילת ירקות לתוחלת חיים. כלומר ככל שהנבדקים צרכו יותר ירקות נמצא שתוחלת חייהם גבוהה יותר. לכאורה אפשר היה לפרסם כותרת בעיתון – אכילת ירקות מאריכה חיים. אבל נשאלת השאלה – האם אכן אכילת הירקות היא זו שהאריכה את החיים של הנבדקים או שהיה משתנה נוסף בסיפור שלא הסתכלנו עליו – למשל – אנחנו יודעים שאנשים שאוכלים הרבה ירקות הם לרוב אנשים בעלי מודעות גבוהה לאורח חיים בריא ולכן הם כנראה גם יקפידו על פעילות גופנית, שינה, הפגת מתחים, תזונה בריאה, הימנעות מג'נק פוד וכד' – כל מיני התנהגויות נוספות שמביאות תועלת בריאותית ורק במקרה התסכלנו על צריכת הירקות שלהם וקישרנו אותה לאריכות חיים אך לא יהיה נכון להסיק פה על קשר נסיבתי בין השניים כיוון שיש לנו הטיית משתמש בריא אצל אותם אלו שאוכלים הרבה ירקות. על מנת להגיע למסקנה ברורה בעניין – עלינו לבצע מחקר ספציפי שיבודד את המשתנה הנבדק. כנ"ל במחקר שלנו – ייתכן מאוד שאותם נבדקים שהעידו על עצמם כעוטים מסיכה, עושים פעולות נוספות העשויות לעזור במניעת הידבקות ואילו אצל הנבדקים שהעידו שאינם עוטים כלל מסיכה – בדיוק להיפך, ייתכן מאוד שהללו אינם מפחדים כלל להידבק ונחשפים באופן מוגבר וללא חשש לאנשים שאולי ידביקו אותם. למעשה אין לחוקרים דרך לבקר או לבודד משתנה זה או לקחת אותו בחשבון בתוצאות.
ונעבור לתוצאות המחקר. התוצאה המרכזית שנמדדה במחקר היא מידת ההידבקות בקורונה. הדרך בה הוחלט מי נדבק היא בעזרת בדיקות קורונה – בין שאלו היו PCR, סרולוגיות או אחרות. נזכיר לקורא שכל בדיקות הקורונה באשר הן, הינן בעייתיות ביותר וסובלות מאי דיוק מובנה אך גם אם נקבלן כלגיטימיות, נראה שהתוצאות בסך הכל די חלשות. בשתי הקטגוריות שהוגדרו כ"משתמש במסיכה לפעמים" ו"משתמש במסיכה רוב הזמן" – לא נמצא כלל הבדל סטטיסטי לעומת אלו שלא עוטים מסיכה. ההבדל הסטטיסטי היחיד שנמצא הוא בין קבוצת ה"תמיד עם מסיכה" לאלו שלא וגם כאן רווח הסמך היה גבוה יחסית (0.24-0.82). חשוב להסתכל על כמות הנבדקים במחקר. בקבוצת ה-"ללא מסיכה" היו בסך הכל כמה עשרות בודדות של משתתפים – כמות זעירה במושגים של מחקר אפידמיולוגי מסוג כזה, ובכל המחקר כולו פחות מאלפיים. בניסיון לנרמל את התוצאות ולהתגבר על הבעיות המובנות הקיימות בשונות וחוסר האקראיות של אוכלוסיית הנבדקים שלהם, החוקרים ביצעו כל מיני "התאמות" סטטיסטיות המבוססות על מאפייני גיל, מגדר, אתניות, סטטוס חיסוני ועוד. אין לנו דרך לדעת בדיוק כיצד בוצעו ההתאמות אך הללו הביאו לשיפור מסויים בתוצאות מבחינתם. על כך אמר פעם מארק טווין – "יש שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה..."
בהמשך, החוקרים מנסים לבצע השוואת "יעילות" בין סוגי מסיכות שונים לבין אי עטיית מסיכה אך במקרה הזה כמות הנבדקים המנותחת סטטיסטית היא זעומה – בין 10 ל-24 אנשים בקבוצות השונות – די בטוח שדבר כזה לא היה עובר ביקורת עמיתים רצינית ובכל זאת, משרד הבריאות וה-CDC הרשו לעצמם לקחת את הנתון החסר משמעות הזה ולהפכו לפריט גרפי מרשים ומשכנע.
כפי שהבנתם, אין מה להתרשם מהגרפיקה הבולטת. המחקר כולו ותוצאותיו אינם עומדים באף קריטריון מדעי משמעותי. המחקר תוכנן ובוצע באופן לא טוב ולא ניתן להסיק ממנו מסקנות על מידת יעילות המסיכות. כל מי שמתעסק במדע ובמחקר סטטיסטי יודע שבמחקרים אפידמיולוגיים ניתן רק למצוא קורלציות – כלומר קשר או מתאם בין שני משתנים אך אסור בשום אופן על בסיס מחקר אפידמיולוגי ומתאם להסיק על נסיבתיות. כלומר מתאם בין א' ל-ב' אינו הוכחה לעולם על קשר נסיבתי בין השניים. על מנת להוכיח קשר נסיבתי כזה יש לבצע מחקר נוסף שבו ננסה להוכיח נסיבתיות – למשל מחקר התערבותי כפול סמיות ואקראי. במקרה שלנו, המתאם שכביכול מצאו החוקרים בין עטיית מסיכה להפחתה בשיעור ההידבקות יכול להוליד היפותיזה שמסיכה מפחיתה הידבקות ואת ההיפותזה הזאת צריך להעמיד למבחן במחקר מדעי מבוקר היטב שבו ניתן באמת למדוד באופן ישיר את המשתנה המבוקש. כל זה לא נעשה כאן ולכן לא ניתן להסיק מסקנה מסוג זה.
עוד עובדה מעניינת ששווה לציין היא שה-CDC פירסם בספטמבר 2020 מחקר דומה (אך לא זהה) ושם לא נמצא שום הבדל בין קבוצות המחקר ונשאלת השאלה – מה השתנה הפעם שכביכול הצליח להם? (ניתן לראות את המחקר ההוא בקישור - https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/69/wr/mm6936a5.htm?s_cid=mm6936a5_w
אם כן קוראים יקרים, יש תמיד להיזהר מכותרות מרעישות ולרדת לעומקם של הפרטים. דוגמה נוספת למיסאינפורמציה מסוג זה ניתן למצוא במאמר אחר שבאתר שלנו (קישור - https://www.masks-info.com/post/סיכום-מחקר-על-יעילות-מסיכות-בהפחתת-תחלואה-או-איך-מתעתעים-בנו-עם-ניתוח-נתונים-באופן-מוטה)
אנו מזמינים אתכם לקרוא ניתוח של כמה עדויות מדעיות עשויות היטב על חוסר יעילות המסיכות ב"עולם האמיתי" (בהמשך המאמר הזה)
אנא שתפו מידע זה עם חברים ובני משפחה ועיזרו להפיץ את האמת והדיוק המדעי הנדרש.
לקריאה נוספת (באנגלית) על הבעיות שבמחקר - https://vinayprasadmdmph.substack.com/p/mask-studies-reach-a-new-scientific
*לינק למאמר של ה-CDC- https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/71/wr/pdfs/mm7106e1-H.pdf
עדויות מדעיות נוספות על אי יעילות המסיכות
מחקר נוסף על מסיכות קובע – לחובת מסיכות אין שום השפעה חיובית על מניעת תחלואה או הפחתת נטל שרותי הבריאות.
המאמר התפרסם ב-Southern Medical Journal - https://doi.org/10.14423/smj.0000000000001294
מציג תוצאות של מחקר מעניין ביותר שנערך בטקסס ושבדק האם ישנה תועלת מחובת עטיית מסיכות. מה שמעניין במחקר הוא שהחוקרים בחרו למדוד את אפקט חובת המסיכות בפרמטרים שקשורים במשאבים של מערכת הבריאות הציבורית. למה זה מעניין? כי אנחנו כל הזמן שומעים את הטענה שחוסר ציות להנחיות המדינה (אם זה עטיית מסיכות או כל הנחיית קורונה) חשובה קודם כל כדי לא ליצור עומס מוגזם על מערכת הבריאות שעלולה להביא לקריסתה ולחוסר יכולת לטפל באנשים חולים.
החוקרים לקחו כאמור מדדים של צריכת משאבי מערכת הבריאות – תפוסת מיטות בבית החולים, תפוסת מיטות בטיפול נמרץ ותפוסת מכונות הנשמה. כמו כן הם מדדו את מספר החיוביים ואת התמותה מקורונה. החוקרים ערכו השוואה במדדים אלה בתקופה לפני שהיתה חובת עטיית מסיכות לבין תקופה מקבילה אחרי שנכנסה חובת עטייה.
ומה הם מצאו? בכל אחד מהמדדים הנ"ל לא רק שלא חלה ירידה לאחר חובת המסיכות אלא אף נרשמה עלייה משמעותית.
מסקנת החוקרים –
"We did not detect a decrease in hospital resource consumption, which was the primary reason for implementing measures targeted at limiting the rapid influx (i.e, methods sought to flatten the influx curve)." ".... We were unable to detect a reduction in per-population daily mortality, hospital bed, ICU bed, or ventilator occupancy attributable to the implementation of a mask order. "
בתרגום לעברית – "לא מצאנו הפחתה בצריכת משאבי בתי חולים שהיתה הסיבה המרכזית ליישום ההנחיות שנועדו 'לשטח את העקומה'...לא יכולנו להבחין בהפחתה במדדי התמותה לנפש, אישפוזים לטיפול נמרץ, תפוסת מיטות ומכונות הנשמה היכולות להיות משוייכות ליישום חובת המסיכות.."
חיזוק למסקנות אלו ניתן למצוא אם עושים השוואה של "מקרים" בין מדינות עם חובת מסיכות למדינות ללא חובה ברחבי ארה"ב. התמונה שמתקבלת היא זו –
ניתן לראות בעקומה הנ"ל שהמצב במדינות ללא חובת מסיכות הוא אפילו טוב במעט.
דוגמה משלימה לנקודה זו היא המדינה יוטה שבה הסירו את חובת עטיית המסיכות והדבר לא רק שלא הביא
לעלייה בתחלואה, אלא בדיוק להפך – לירידה. (מקור - https://boriquagato.substack.com/p/after-peak-covid-season?r=u3pn8&utm_campaign=post&utm_medium=email)
גם שימוש במסיכות N-95 לא הביא לשום תועלת, כפי שניתן לראות במקרה של גרמניה –
לסיכום - המחקר מטקסס מצטרף לעוד שורת מחקרים ונתונים מרחבי העולם שמוכיחים את מה שההיגיון הבריא של כל אחד כבר יודע – המסיכות לא נועדו לעזור להתמודד עם המחלה אלא אך ורק כדי ליצור מראית עין של מצב חרום ומגיפה נוראית.
אנא שתפו מידע חשוב זה עם בני משפחותיכם.
מעניין וגם משכנע. רק כדאי לזכור שביקורת עמיתים לא בהכרח מבטיחה איכות. הנה, מאמרי החיסונים של פייזר, למשל, עברו ביקורת עמיתים. ודי לחכימא.