במקרים לא מועטים כשנכנסים לפרטי הפרטים של מחקר ״מדעי״ מגלים שתוצאות המחקר האמור מראות את ההיפך מהכותרת המוצגת . במקרה זה, מדובר על מחקר שבא לתמוך בעטיית מסיכה להפחתת תחלואה.
בחודש ספטמבר 21 התפרסמו כתבה ומאמר מקבוצת חוקרים מאוניברסיטת ייל, סטנפורד וג'ון הופקינס ועוד מספר גופי מחקר. המחקר טרם עבר ביקורת עמיתים (אז) וטרם פורסם בעיתון מדעי. אך הוא פורסם בעמוד האינטרנט של אירגון בשם IPA (מצורף למטה קישור לעמוד ולהורדת המחקר).
על פי כותרת העמוד בו פורסם המחקר, ניתן להבין כאילו המחקר מצא שעטיית מסיכות בקרב הקהילה ב"עולם האמיתי" תורמת להפחתת תחלואה בקורונה ולכן יש מקום לחזק ולעודד מדיניות של חיוב או לכל הפחות עידוד עטיית מסיכות.
אולם, כאשר קוראים את המחקר עצמו ואת תוצאותיו מגלים שהמסקנה או הכותרת היתה צריכה להיות הפוכה!
הבה ונסביר למה.
נתחיל מאופן העמדת המחקר. החוקרים ערכו את המחקר ב-600 כפרים בבנגלדש וסך הכל השתתפו בו כ-342 אלף אנשים. החוקרים חילקו באופן אקראי את 600 הכפרים לשתי קבוצות – קבוצת ביקורת שבה לא היתה התערבות בהתנהגות התושבים, וקבוצת הטיפול ההתערבותי שבהם התבצעו הפעולות הבאות – חלוקת מסיכות בחינם לתושבים, הסבר ועידוד התושבים לעטות מסיכה בכל עת וכן עידודם לשמור על "ריחוק חברתי".
מדדי המחקר שנמדדו:
1. שיעור עטיית המסיכות וה"ריחוק החברתי".
2. שיעור תחלואה סימפטומטית (סימפטומים שהוגדרו כתואמים לקורונה).
3. שיעור חיוביים לנוגדנים על פי בדיקת דם – חיובי מעיד על הדבקה בקורונה בזמן הרלבנטי למחקר.
באופן כללי ניתן לאמר שתכנון המחקר בהחלט בוצע היטב וכמות המשתתפים בו אמורה לתת תוצאות משמעותיות.
מה מצאו החוקרים אם כן?
1. בקרב קבוצת הטיפול – שיעור עטיית המסיכות (התקני) עלה פי 3 לעומת קבוצת הביקורת והגיע ל-42.3% בקרב האוכלוסיה.
2. בקרב קבוצת הטיפול, שיעור התחלואה הסימפטומטית היה 7.62% לעומת קבוצת הביקורת שבה השיעור היה 8.62%. ההבדל הוא של אחוז אחד בלבד!
3. שיעור החיוביים לנוגדנים היה 0.69% בקבוצת הטיפול לעומת 0.76% בקבוצת הביקורת. ההבדל במקרה זה הוא של 0.07% בלבד!
מסקנת המחברים בציטוט הבא:
"Our intervention demonstrates a scalable and effective method to promote mask adoption and reduce symptomatic SARS-CoV-2 infections".
תרגום – "ההתערבות שלנו מדגימה שיטה אפקטיבית וניתנת להרחבה שבה ניתן לקדם עטיית מסיכות ולהפחית הדבקה בקורונה."
מדוע המחברים טוענים לאפקטיביות כאשר ההבדלים בין הקבוצות (הביקורת והטיפול) היו מזעריים ולמעשה חסרי משמעות?
יתרה מזאת – מדוע בעמוד שבו פורסם המחקר כותבי הטקסט מציינים שהמחקר מוכיח שעטיית מסיכות הינה אפקטיבית למנוע תחלואה? הנתונים בכל אופן אינם תומכים בזאת.
נציין לקראת סיום שאחד ה"טריקים" שמדענים וחוקרים לעיתים משתמשים בהם כדי להציג מראית של השפעה משמעותית בין משתנים הוא לחשב את השינוי היחסי בין הקבוצות. במקרה הזה החוקרים יכולים להציג את ההבדל היחסי בין הקבוצות בכ- 10% (בין 0.69% ל- 0.76%) ואין ספק שזה נשמע משכנע יותר מאשר לומר שההבדל (המוחלט) הינו 0.07%. שיטת הצגת תוצאות שכזו מקובלת למדי ואולם עלולה להטעות שכן ישנה משמעות גדולה לערכים האבסולוטיים ולהבדלים ביניהם.
לסיכום – המחקר הנ"ל שנראה שנעשה בצורה טובה, מצא הבדלים מזעריים ואולי חסרי משמעות לחלוטין בין קבוצות המחקר. אם ניקח בחשבון את העובדה שעטיית מסיכות ממושכת עלולה לגרום לנזקים גופניים ונפשיים רבים, שאת רובם טרם אנו יודעים אך חלקם כבר נבחנו ותועדו(בקרב צוותים רפואיים למשל) – הרי שהמחקר הזה מוכיח דווקא את ההיפך – שעטיית מסיכות כמעט ואינה משנה כלום ולכן אין שום סיבה להפוך אותה לחובה אלא לבחירה ובהסכמה מדעת.
יש לשים לב ולזכור עובדות אלו במידה ותתקלו בעתיד בכתבה שעשויה להתפרסם על המחקר הזה באמצעי התקשורת המרכזיים וכי סביר שאם יהיה סיקור על המחקר הוא יהיה מוטה ויקדם מסקנה מטעה.
קישור לעמוד האינטרנט המסקר את המחקר - https://www.poverty-action.org/study/impact-mask-distribution-and-promotion-mask-uptake-and-covid-19-bangladesh
קישור להורדת המחקר - https://www.poverty-action.org/sites/default/files/publications/Mask_RCT____Symptomatic_Seropositivity_083121.pdf