top of page

מסיכות, שמירה על כדור הארץ ומה שביניהם

Updated: Feb 20, 2022

האם איכפת לכם מאיכות הסביבה? האם שמירה על כדור הארץ לדורות הבאים חשובה בעינכם?

האם גם אתם מוטרדים מהזיהום המתמשך והפגיעה במערכות אקולוגיות?

סביר להניח שרוב האנשים יענו בכן לשאלות הללו.

בין שאתם מאמינים שהמסיכות עוזרות לכם או לא, במאמר זה ארצה להביא זווית אחרת לדיון בעד ונגד מסיכות, זווית שלא ממש מדברים עליה ולא ממש לקחו בחשבון, אותם אלו שהחליטו ברוב העולם – להכניס את חובת המסיכות בכל מקום כמעט.

פלסטיק הוא שם כולל למגוון רחב מאוד של חומרים סינתטיים וחצי סינתטיים מעשי ידי אדם, שאפשר להעניק להם כמעט כל צורה רצויה – לרוב על ידי חימום והפעלת לחץ. (מתוך ויקיפדיה).

אותם חומרים המשמשים לייצור פלסטיק מופקים לרוב מנפט או תוצריו ובשל היותם סינתטיים ולא מתפרקים בקלות (ולכן כל כך רצויים בתעשייה), מהווים מפגע בריאותי חמור ביותר לאדם ולסביבה.

חומרים פלסטיים שונים פוגעים בדרכים שונות אך באופן טיפוסי הפגיעה מתבטאת במחלות סרטן, פגיעה בבלוטות הגוף והפרעה למערכת האנדוקרינית.

נציין כדוגמה את אחד החומרים הנפוצים ביותר בתעשייה הפלסטית – פתלטים – אשר נמצא קשר בין חשיפה אליהם לשורת בעיות הקשורות במערכת המין – פגיעה בתפקוד הורמוני המין, ירידה באיכות ופוריות הזרע, פגיעה בחומר הגנטי ועוד (1). השימוש הנרחב בפלסטיק בעשורים האחרונים, אשר רק הולך ומתרחב, הביא לכך שהפלסטיק עוטף ואופף אותנו מכל עבר ולמעשה אין שום דרך מעשית להמנע מחשיפה אליו – בין אם במזון (דרך הפלסטיק העוטף כמעט כל מוצר מזון כיום), במי השתייה (ישירות מכלי השתיה או מזיהום של מקור המים), במוצרי הקוסמטיקה, ברכבים והרשימה עוד ארוכה מאוד.

הבעיה אינה רק הפלסטיק המשמש את כולנו בחיי היום יום. אותו פלסטיק כאמור אינו מתפרק בקלות וכאשר הוא מתבלה ומתפרק – המצב אף מחמיר שכן אותו פלסטיק לא נעלם אלא הופך למיקרו-פלסטיק, כלומר לחלקיקים מיקרוסקופיים אשר חודרים לכל פינה אפשרית במערכת האקולוגית ומביאים לחשיפה נוספת ומסוכנת יותר של כל היצורים החיים. בין שאלו נחנקים ישירות ממוצרי פלסטיק (צבי הים למשל) או גוועים בשל חשיפה לכמויות עצומות של אותו מיקרופלסטיק שמגיע ברובו לים ולאויר.

ההערכות לפני מספר שנים דיברו על כך שעל כל אדם אחד יש פסולת פלסטיק של מעל 1000 ק"ג. רוב הפסולת הזאת מגיעה לאו דווקא מאריזות מוצרים אלא מסיבים סינתטיים של בד שנשחק (וכאן רמז לקשר למסיכות) ונשטף במכונות הכביסה או מצמיגי הרכב שמתפוררים כל הזמן ומייצרים חומר שנשטף בגשם לכל עבר(2).

בשנת 2010 הוערך שכמות הפלסטיק שהגיעה לאוקיינוסים באותה שנה עמדה על כ-13 מיליון טונות והצפי (לפני כל עניין המסיכות) שעד 2025 הכמות הזו תגדל ל-100-250 מיליון טונות!

חלק ניכר מהפלסטיק לא מוצא דרכו רק לים אלא מגיע לאויר ונישא לכל עבר, כולל למקומות רחוקים מיישוב אדם. אפילו במקומות שמורים יחסית מפגעי האדם כמו הפארקים הלאומיים הגדולים בארה"ב, נמצא שעל כל מ"ר של אדמה שוקעים בכל יום בממוצע כ-132 חלקיקי פלסטיק(3).

כל הנתונים המזעזעים הללו נאספו עוד בטרם החל טירוף המסיכות הגלובלי. המסיכות החד פעמיות שכולנו התרגלנו להחזיק במלאי, עשויות לרוב מפוליפרופילן שהוא למעשה פלסטיק לכל דבר ועניין. כפי שצויין לעיל, חומר זה מתבלה ומתפורר כל העת לחלקיקים קטנים שלא רק שמתפזרים לסביבה ומזהמים אותה אלא אף נשאפים ישירות לתוך עומק הריאות שם הם נספגים פנימה ועלולים לגרום לשלל נזקים גופניים שיבואו ככל הנראה לידי ביטוי בשנים הבאות (4).

בואו נביא כמה מספרים להמחיש. ההערכות מדברות על 129 מיליארד מסיכות!! הנזרקות בעולם מידי חודש לאשפה (והרבה מהן כפי שכל אחד שם לב – מתעופפות ברחובות או ברחבי הטבע) – או בחשבון אחר – 3 מיליון מסיכות בכל דקה!! (5) ההערכה היא שכמות הפלסטיק בתעשיית המסיכות שווה לכמות של תעשיית הבקבוקים ואולם, שלא כמו בקבוקים שחלקם הולכים למיחזור ואלו שלא, מתפרקים בקצב איטי יחסית, את המסיכות לא נהוג למחזר והבד שלהם נוטה להתפורר בקלות ולהפוך לאותו מיקרו-פלסטיק שדיברנו עליו, שמהווה נזק גרוע יותר.

יש לציין שהקורונה "תרמה" לבעיה לא רק את המסיכות אלא שורת מוצרים נוספים שהוכנסו לשימוש – החל מכפפות חד פעמיות, דרך מטושים, ערכות בדיקה וכל הפלסטיקה העוטפת את כל אלו. כל מי שעבר בנתב"ג בשנה האחרונה וראה את מתחם הבדיקות ביציאה, בוודאי ראה את כמויות הפסולת הפלסטית שמיוצרת שם, וזה רק מתחם אחד מבין רבים.

לסיכום – פלסטיק הינו ככל הנראה המזהם החמור ביותר כיום של כדור הארץ והשימוש בו הולך ומתרחב. הקורונה עם בדיקותיה מסכותיה ונגזרותיה הביאו לעליה אדירה בזיהום הקרקע, האויר והמים. לזיהום זה לפי כל המידע שיש ברשותינו יגבה מחיר כבד בצורת מחלות כרוניות שונות ורבות. החלת חובת מסיכות מביאה לכך שכל העוטה אותן נושם חלקיקי מיקרו-פלסטיק הנספגים בריאות וגורמים לנזק רב. אך גם אלו שאינם עוטים מסיכה ייפגעו באופן חצי-עקיף מאותן מסיכות בשל חשיפה מוגברת לזיהום הפלסטיק.

האם מערכת הבריאות לקחה בחשבון נתון זה כאשר החליטה על חובת מסיכות? האם לאור חוסר היעילות של המסיכות במניעת תחלואה מחד, וה"תרומה" השלילית לבריאות האדם והסביבה מאידך, בכלל עלו לדיון אצל מקבלי ההחלטות?

אשאיר את השאלה הזאת פתוחה עבורך הקורא.

רשימת מקורות-

1. Environ Res. 2008 October ; 108(2): 177–184. doi:10.1016/j.envres.2008.08.007

2. Boucher J, Friot D 2017. Primary Plastics in the Oceans: A Global Evaluation of Sources. IUCN, Gland, Switzerland.

3. Brahney J et al. 2020. “Plastic rain in protected areas of the United States.” Science 368:1257-60.

4. Masks, false safety and real dangers, Part 1: Friable mask particulate and lung vulnerability- Colleen Huber, boris borovoy, Q Makeeta: September 2020 - https://mail.pvsheridan.com/Mask_Risks.pdf






339 views0 comments

Comments


bottom of page